חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 1425-96

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1425-96
11.9.2011
בפני :
יוסף שפירא

- נגד -
:
תשלוז השקעות והחזקות בע"מ
עו"ד ג' נוף
עו"ד ד' יצחק
:
1. עירית אשקלון
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון

עו"ד א' בראף-שניר
פסק-דין

1.         הליך זה נפתח ביום 24.6.96 כתביעה בסדר דין מקוצר, בו תובעת חברת תשלוז השקעות והחזקות בע"מ לחייב את עיריית אשקלון, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אשקלון, מדינת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לשלם לה 3,852,505 ש"ח, אולם בהמשך ההליך התנהל בסדר דין רגיל.

לימים (לאחר שהתובענה נגד המדינה ומשרד השיכון נדחתה בפסק הדין הראשון) נותרו עתה שתי הנתבעות הראשונות בלבד.

רקע קצר

2.         התובעת התקשרה עם משרד השיכון בחוזה פרוגרמה לשנת 1991 לצורך בניית כ-1200 דירות בלו"ז צפוף, באתר באשקלון, זאת על רקע עידוד בניית דירות לעולים חדשים וקשיי דיור בעיקר לזוגות צעירים בישראל.

על פי ההסכם היה על התובעת לשלם, בין היתר, אגרות בניה והיתה זכאית לפטור בשיעור 50%.

לטענת התובעת היא שילמה לעיריה סך של 2,410,873 ש"ח ביתר, בגין אי קבלת הפטור ותשלום הוצאות פיתוח ביתר ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה הגיע הסכום לסך של 3,852,525 ש"ח הנ"ל בעת הגשת התובענה דכאן.

השתלשלות ההליך

3.         אף שלכאורה נראה היה כי מדובר בהליך פשוט, התנהלותו נמשכה זמן רב. ביום 10.3.03 הוגשה על ידי  התובעת חוות דעת מומחה של המהנדס יוסף שוסט, לפיה העיריה לא היתה זכאית לחייב את תשלוז בהיטל ביוב נוסף על התשלומים ששילמה למשרד השיכון. במהלך הדיונים הסכימו הצדדים כי חלק מהעבודות להתקנת הביוב בוצעו על ידי העיריה ולא רק על ידי משרד השיכון.

חלקה של העיריה בעבודות וכן שיעור האגרות וההיטלים אותם היתה זכאית לגבות עמדו בלב המחלוקת בין הצדדים, לפיכך, החליט בית המשפט (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור) למנות את הכלכלן מר ברוך בורוכוב כמומחה מטעם בית המשפט לבחון את היקף העבודות שבוצעו בפועל על ידי משרד השיכון והעיריה. לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה טענה העיריה כי המומחה חרג מסמכותו בכך שבחוות דעתו לא חישב את גובה הפטור לו זכאית תשלו"ז על בסיס התעריפים הקבועים בחוק העזר לאשקלון ("ביוב"), התשל"ז-1975.

4.         בסופו של יום התקבלה התביעה בחלקה, וכב' השופטת שידלובסקי-אור קבעה כי בוצעו עבודות אשר בגינן היתה העיריה רשאית לגבות אגרות והיטלי מים וקיבלה את עמדתו של המומחה, והעיריה חויבה לשלם לתשלוז בגין תשלום חסר, דהיינו בסכום קטן מכפי שהיתה זכאית לחייב, ולכן דחתה את התביעה בעניין זה.

טענת הקיזוז שהעלתה העיריה אף היא נדחתה. העיריה טענה בכתב ההגנה המתוקן שהגישה כי יש לקזז מחיוביה סך של 1,081,450 ש"ח בגין היטל פיתוח מפעל מים, סכום בו תשלוז לא חויבה עקב טעות. אולם בית המשפט קבע כי לא הובהרה הסיבה בעטיה לא חויבה תשלוז בתשלום האמור, אך ככל הנראה העיריה סברה כי אין מקום לגבות את ההיטל מתשלוז. העיריה מבקשת לחזור בה מהחלטתה זו ללא כל הנמקה ובלי שהראתה כי קיים אינטרס ציבורי מיוחד בתיקון טעותה. לפיכך נקבע כי לאחר שחלפו שנים רבות והקופה הציבורית התאזנה, אין לשוב ולהדרש לעניין זה. בנוסף נקבע כי תביעת הקיזוז עומדת כנגד חיוב העיריה בהחזר אגרת החיבור, ומשתביעתה של תשלוז בעניין זה נדחתה, אין מקום לקיזוז.

על פסק הדין שניתן ביום 23.10.07 הוגש על ידי העיריה והועדה המקומית ערעור לבית המשפט העליון, אשר נתן את פסק הדין ביום 28.10.10 (ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלוז השקעות והחזקות בע"מ (אתר נבו) (28.10.10), ומכאן ההליך שלפני.

פסק דינו של בית המשפט העליון

5.         בית המשפט העליון קיבל הערעור בחלקו, כב' השופטת ע' ארבל (בהסכמת כב' השופטת כב' השופטת א' פרוקצ'יה והשופטת א' חיות). עם זאת, כב' השופטת א' חיות סברה שהיה מקום להחזיר הדיון לבית המשפט המחוזי אף בטענת הקיזוז שהעלתה המערערת. בחלק האופרטיבי של פסק הדין, נאמר:

"משאלה הם פני הדברים, אמליץ לחברותי לקבל את הערעור אך ורק ביחס לסמכותו של המומחה בעניין היטל ביב מאסף. כאמור, התיק יועבר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת שיעור הפטור לו זכאית תשלו"ז, ובהתאם את הסכומים שיש להשיב לתשלו"ז בגין היטל ביב מאסף, בהתבסס על התעריפים הקבועים בחוק העזר ולפי ממצאיו של המומחה לעניין שיעור ההשקעה של משרד השיכון ליחידת דיור. אבקש להעיר כי במצב דברים זה נראה כי חישוב הפטור לו זכאית תשלו"ז הינו פשוט, ולכן ייטב אם הצדדים יגיעו להסכמה בעניין זה ויחסכו התדיינות מיותרת. יתר הטענות בערעור נדחות". (שם, פסקה 33).

מסגרת ההליך בגלגולו זה

6.         לאור התמשכות ההליך, ותוצאות הערעור, התעוררה השאלה הכיצד תנוהל התביעה בשלב זה. על מנת להבהיר את המחלוקת, הוסכם בין הצדדים שיוגשו סיכומים קצרים בכתב לגבי אופן שמיעת התיק. לאחר שהדבר נעשה וקיבלתי סקירה ממצה של שני הצדדים, הצעתי להם לפסוק על דרך הפשרה לאחר שהצדדים יוכלו להתייחס באופן פרטני לנושא התחשיב.

הצדדים השכילו לשקול, להחליט ולהסכים שהתיק אכן יוכרע לפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, תשכ"ז-1975, ללא הנמקה.

משהוגשו התגובות לתחשיב, אגש להכרעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>